תיווך עסקי לעומת תיווך במקרקעין

פעילותם של מתווכים עסקיים עשויה להיות שונה באופיה ובדרישותיה מפעילותם של מתווכי מקרקעין שעניינם הוסדר בחוק המתווכים במקרקעין במקרקעין, התשנ"ו-1996.

שוני אפשרי זה נגזר מן ההבדל המובנה הקיים בין חוזים עסקיים על כל המגוון הרחב והמורכב הכלול בסוג החוזים הזה, ובין חוזי.

כך למשל, קשה להשוות את המיומנויות, היכולות והמשאבים הנדרשים ממתווך בעסקה בינלאומית עם המיומנויות, היכולות והמשאבים הנדרשים ממתווך בעסקה למכירת שטח קרקע מידי בעליו לקבלן בניין.

משכך, יש מידה של צדק לפיה ראוי לשרטט הבחנות מתאימות בין סוגי התיווך השונים וכפועל יוצא מכך ייתכנו גם הבחנות באשר לתנאים הנוגעים ליחסי מתווך לקוח בתחום העסקי {ע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדה תעשיות אלקטרוניקה בע"מ, תק-על 2009(1), 1589 (2009)}.

ככלל ניתן להחיל על כל סוגי התיווך {למעט תיווך מקרקעין עליו חל עתה חוק המתווכים במקרקעין הנ"ל} מתווה כללי לפיו נדרש מתווך להוכיח התקיימותם של שני תנאים עיקריים בתובעו דמי תיווך:
הראשון, קיומו של הסכם תיווך, מפורש או משתמע.

השני, היותו הגורם היעיל לקשירת העסקה.

עילתם של מתווכים לקבלת עמלה לרבות מתווכים בתחום העסקי {בהעדר הסכמה אחרת בחוזה התיווך} צריכה להיות מבוססת על השגת המטרה שלשמה נקשר חוזה התיווך ולא על העמל המושקע ככזה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תיווך עסקי לעומת תיווך במקרקעין