מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- השתק עילה
- השתק פלוגתא
- סופיות הדיון למול מיצוי זכות התדיינות
- נטל ההוכחה
- השתק שיפוטי
- האם החלטת ביניים יכולה להוות מעשה בית דין?
- אימתי יש להעלות הטענה בדבר מעשה בית דין?
- אימתי תידון טענת מעשה בית דין?
- זהות בעלי הדין לעניין מעשה בית דין
- היתר לפיצול סעדים ומעשה בית דין
- הפסקת תובענה
- "יומו בבית-המשפט"
- "עניין תלוי ועומד"
- אי-הגשת בקשת רשות להגן כמעשה בית דין
- ערעור על פסק-הדין
- תשלום תכוף
- דין פסק-בוררות (סעיף 21 לחוק הבוררות)
- הסדר נושים
- דמי שימוש ראויים ופינוי מקרקעין
- החלטות ועדות תכנון ובניה
- הליכי מעצר
- פסק-דין למזונות
- דיני שטרות
- פירוק שיתוף במקרקעין
- מפקח על רישום המקרקעין
- פשיטת רגל
- תובענות ייצוגיות
- תביעות קטנות
- פסק-דין פלילי כמעשה בית דין
- ענייני עבודה
- טענת "פרעתי"
- חוזים
- חוק למניעת הטרדה מאיימת
- חיוב ארנונה
- פסק-דין על דרך הפשרה
- מקרים בהם קיבל בית-המשפט את הבקשה לדחיה על-הסף
- מקרים בהם דחה בית-המשפט את הבקשה לדחיה על-הסף
מפקח על רישום המקרקעין
סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין, מוסדר בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 {ע"א 7510/06 שי תמיר נ' שלווה הסל, תק-על 2010(4), 390 (2010)}.מפקח על רישום המקרקעין הוא אדם הכשיר להתמנות לכהונת שיפוט בבית-משפט שלום, אשר מונה כמפקח על-ידי שר המשפטים, בהתאם לסעיף 117(א) לחוק המקרקעין. סדרי הדיון ודיני הראיות בתביעה שהוגשה למפקח יהיו זהים לאלו הקיימים בבית-משפט השלום {סעיף 74 לחוק המקרקעין, בסייגים הקבועים בחוק, שם בסעיף 75 לחוק הנ"ל}. החלטתו של מפקח דינה כפסק-דין של בית-משפט שלום {ראה סעיף 76 לחוק המקרקעין}.
סמכותו של מפקח לדון בשאלות מן הסוג שהתעוררו בהליך הראשון {סמכות המקבילה לזו של בית-משפט השלום} באה לו מכוח סעיף 72(ב) לחוק המקרקעין, אשר קובע כי תובע יכול להביא לפתחו של מפקח "סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת, או לגבי הרכוש המשותף".
הנה כי כן, המפקח, בפועלו בהתאם לסמכות שמסורה לו בסעיף 72(ב) לחוק המקרקעין, הינו "בית-דין" הכשר להכריע בסכסוכים בין בעלי דירות, ומכאן שהכרעתו בשאלה עובדתית יש בה הכוח להקים השתק פלוגתא, בהתקיים כל התנאים שנקבעו לכך {ע"א 44/72 שם טוב נ' פריבר, פ"ד כו(1), 617 (1972)}.
אכן, למפקח קיימת סמכות נגררת לדון בשאלת הזכויות הקנייניות, מכוח סעיף 76 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 {ר"ע 587/83 ועד הבית ברחוב תנועת המרי 2, קרית אונו נ' ירדני, פ"ד לח(4), 487 (1984)}. ברם בכך אין בכדי לקבוע כי הכרעה כזו שבגררא מקימה עימה גם השתק פלוגתא בנושא.
נושא זה נידון ב- ע"א 10112/03 {גיטה פת נ' דן קטלן-אסן, תק-על 2009(4), 2575 (2009)}, שם נקבע, בין השאר, כי הכרעה של מפקח על רישום מקרקעין בדבר זכויות בעלות בנכס "אין היא יכולה להוות השתק פלוגתא בין הצדדים, זאת מן הטעם שכאשר עניין שהוכרע בגררא מתעורר שוב בהתדיינות אחרת בין בעלי הדין לפני בית-משפט שלו נתונה הסמכות הייחודית לדון בעניין, לא יהיה בכוחה של אותה הכרעה שניתנה בגררא, לכבול את ידיו של בית-המשפט או בית-הדין בעל הסמכות המקורית" {ראה גם ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי, פ"ד מה(2), 749, 755 (1991)}.
ב- ת"א (שלום ת"א) 49971-07 {אורי שלום נ' ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ, תק-של 2010(2), 48279 (2010)} עסקינן בתביעה להשבת כספים ששילמו התובעים, בעלי דירות בבית משותף, בו אף הנתבעות בעלות דירות, בגין שיפוץ הבית.
כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט קבעה כי בסיכומיהם זנחו הנתבעות את הטענה לפיה היה משום מעשה בית דין בפסק-דינה של המפקחת לגבי עילת התביעה שבפניה, וטוב שכך. התביעה שנדונה לפני המפקחת היתה תביעת נציגות הבית המשותף על החלק שהיה על הנתבעות לשלם בגין הדירות שבבעלותן ואשר שולם על-ידי הנציגות, ולא תביעה בגין החלק החל על דירות התובעים. לפיכך, אין בתביעה שנדונה לפני המפקחת כדי לחסום את התביעה נשוא ההחלטה.

