מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- השתק עילה
- השתק פלוגתא
- סופיות הדיון למול מיצוי זכות התדיינות
- נטל ההוכחה
- השתק שיפוטי
- האם החלטת ביניים יכולה להוות מעשה בית דין?
- אימתי יש להעלות הטענה בדבר מעשה בית דין?
- אימתי תידון טענת מעשה בית דין?
- זהות בעלי הדין לעניין מעשה בית דין
- היתר לפיצול סעדים ומעשה בית דין
- הפסקת תובענה
- "יומו בבית-המשפט"
- "עניין תלוי ועומד"
- אי-הגשת בקשת רשות להגן כמעשה בית דין
- ערעור על פסק-הדין
- תשלום תכוף
- דין פסק-בוררות (סעיף 21 לחוק הבוררות)
- הסדר נושים
- דמי שימוש ראויים ופינוי מקרקעין
- החלטות ועדות תכנון ובניה
- הליכי מעצר
- פסק-דין למזונות
- דיני שטרות
- פירוק שיתוף במקרקעין
- מפקח על רישום המקרקעין
- פשיטת רגל
- תובענות ייצוגיות
- תביעות קטנות
- פסק-דין פלילי כמעשה בית דין
- ענייני עבודה
- טענת "פרעתי"
- חוזים
- חוק למניעת הטרדה מאיימת
- חיוב ארנונה
- פסק-דין על דרך הפשרה
- מקרים בהם קיבל בית-המשפט את הבקשה לדחיה על-הסף
- מקרים בהם דחה בית-המשפט את הבקשה לדחיה על-הסף
הפסקת תובענה
תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"154. הפסקת תובענה (154, 156)
(א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית-המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.
(ב) בית-המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט.
(ג) סירב בית-המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית-המשפט לדחותה."
הפסקתה של תובענה על יסוד תקנה 154 לתקסד"א, כמוה כמחיקת תובענה. כזו אף זו - איננה יוצרת מעשה בית דין ומאפשרת הגשתה בשנית. לפיכך, נקבע זה כבר כי לבית-המשפט שיקול-דעת באם להיעתר לבקשה להפסקת תובענה.
עוד נפסק, כי בית-המשפט יסרב להפסקת תובענה באם יהיה בה כדי לשלול מנתבע יתרון של ממש אשר רכש תוך כדי ההתדיינות או שהיא ביטוי לשימוש לרעה בהליכי בית-משפט.
ואולם בית-המשפט יסרב לבקשה להפסקת תובענה, אם היעתרות לבקשה יהיה בה כדי לשלול מהנתבע יתרון של ממש שרכש תוך כדי ההתדיינות, או אם יש בבקשה להפסקת התובענה משום שימוש לרעה בהליכי בית-המשפט {תא"מ (שלום ת"א) 21073-07 מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' חיים דהן, תק-של 2011(1), 29679, 29680 (2011)}.
נעיר כי קביעת תנאים להפסקת התביעה, תיצור איזון בין האינטרס של המבקש להפסיק ההתדיינות לבין האינטרס של המשיבים להפסיק התדיינות בה לא רצו מלכתחילה ולהבטיח פיצוי נאות על עינוי הדין למקרה שבכל זאת יתחדש הדיון בעניין נשוא התביעה.
במקרים בהם מגיע בית-המשפט למסקנה כי נכון הוא להורות על הפסקת התובענה מורה הוא, בדרך כלל, על-תנאי, לפיו היה והמבקש יגיש את התביעה פעם נוספת כנגד המשיבים או חליפיהם, ישלם המבקש למשיבים סכום כספי כתנאי להגשת התובענה מחדש והגם שגובה הסכום מסור לשיקול-דעתו של בית-המשפט.
אם כן, הסמכות להתנות את הפסקת התובענה "בתנאים שיראו לו" וכן לפסוק הוצאות משפט מסורה לבית-המשפט. בית-המשפט ב- ע"א 2714/10 {מבני דולינגר (שער העיר) חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' קלנפורט אינטרנשיונל לטד, חברה זרה, תק-על 2011(1), 261 (2011)} ראה לנכון לעשות שימוש בסמכותו על-פי תקנה 154(ב) לתקסד"א וזאת בהתחשב ב"היסטוריה" של הסכסוך ובהליכים המרובים שהוא ייצר עד כה לרבות הליך שהסתיים בהסדר פשרה, עליו מבקשת המשיבה כיום לקרוא תיגר וכן בהתחשב בכך שבית-משפט קמא החליט להיענות לבקשת המחיקה מטעם המשיבה וליתר דיוק להפסקת התובענה, בלא לברר את הבקשה לסילוק על-הסף שהגישו המערערים ובלא לקבל ולו תגובה בכתב לטענות הנכבדות, לכאורה, שהעלו המערערים בהקשר זה.
בהינתן כל האמור לעיל וכן בהינתן ההיקף הלא מבוטל של התביעה על נספחיה והטירחה המחודשת שתיגרם למערערים אם תוגש תביעה נוספת והם יידרשו ליתן לה מענה, בית-המשפט קיבל את הערעור במובן זה שפסק-דינו של בית-משפט קמא {המורה על מחיקת התביעה ועל תשלום הוצאות ושכר טרחה בסך 12,500 ₪} יעמוד בעינו, אך להנ"ל יש להוסיף ולהורות כי הגשת תביעה חדשה באותו עניין על-ידי המשיבה או חליפיה, ככל שיהיו כאלה, מותנית בתשלום שכר-טרחת עורך-דין בסך 50,000 ש"ח למערערים.

